Standing Up For The Chosson And Kallah

The common custom is that the congregation stands as the chosson and kallah walk past them. Harav Yisroel Belsky shlit”a addresses this custom and writes that it is a bit unclear as to why everyone stands. The most logical explanation is that one stands before all people that are on their way to perform a mitzvah. This is learned from the Gemara in Kiddushin that says that as a person was going to perform the mitzvah of bikkurim, all would stand before him, in order to show respect to the deed that he will be performing. We stand before the chosson because he is on his way to perform the mitzvah of betrothal. Although according to many authorities the kallah is not fulfilling a mitzvah by getting married, she is aiding the chosson in fulfilling his mitzvah of getting betrothed and therefore one stands before her as well. He concludes that Harav Moshe Feinstein zt”l did not stand before the chosson and kallah, while Harav Yaakov Kamanetzky zt”l did stand. Therefore, either practice is valid. However, if everyone is standing one should not remain seated so as not to appear as if he is disagreeing with the congregation’s decision to stand for the chosson and kallah.

דעת הסוברים דיש לעמוד בפני עושי מצוה איתא בגמרא קידושין ל”ג ע”א: “ואקיש נמי הידור לקימה מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס מכאן אמרו אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם ולא והתנן כל בעלי אומניות עומדים מפניהם ושואלים בשלומם ואומרים להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום א”ר יוחנן מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים אמר רבי יוסי בר אבין בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים ודלמא שאני התם דא”כ אתה מכשילן לעתיד לבא”. וכ”כ הרמב”ם פ”ד הלכות ביכורים הי”ז. ומשמע מזה שיש לעמוד בפני כל עושי מצוה, וכמו אצל ביכורים, וכן מצאתי בכמה מקומות בהפוסקים. דעיין ברע”ב ברטנורא ביכורים פ”ג מ”ג שכתב דמכאן חייבין לעמוד מפני נושאי המת ונושאי התינוק לברית מילה (הובא ברע”א הלכות מילה ס’ רס”ה ס”א).1 וכן עיין בשו”ע יו”ד ס’ שס”א ס”ד שפסק: “אפילו במקום שאינו צריך ללות את המת צריך לעמוד בפניו”. וביאר הט”ז שעומדים מפני העוסקים עמו שהם גומלי חסדים, וכן הוא בטור. וכן מבואר בירושלמי פ”ג ביכורים ה”ג: “אמר רבי יוסי בי רבי בון אילין דקיימין מן קומי מיתא, לא מן קומי מיתא אינון קיימין לון, אלא מן קומי אילין דגמלים ליה חסד [לא מפני המת עומדים, אלא מפני המלווים הגומלים לו חסד]”. ועיין בט”ז הנ”ל שמסיים: “ומ”מ נ”ל ללמוד דבכל דבר מצוה שאדם הולך ומתעסק בה יש לעמוד לפניו וכן משמע בפ”ק דקדושין דף ל”ג וכו’ משמע כל מצוה”. ושו”מ בספר חסידים ס’ תק”פ שכתב: “עמי הארץ נושאין את המת או עוסקין במצות יש לעמוד כנגדן שהרי כנגד מביאי ביכורים עומדים ולכך אם ע”ה במצות יעמדו כנגדן”. ועיין בפתחי תשובה יו”ד ס’ רנ”ו ס”א שכתב: “עיין בתשובת יד אליהו סימן נ”ד שכתב דצריך לעמוד מפני הגובה צדקה בשעה שהולך וגובה מאיש לאיש כמו מפני כל עושי מצוה (עיין באר היטב סימן שס”א סק”ג) אכן אם זה הגובה מקבל שכר על טרחתו אינו בכלל זה ע”ש”. וכן ברמ”א או”ח ס’ נ”א איתא שמנהג לעמוד בבקר כשאומרים תפלת “ויברך דוד”. אכן אינו מבואר טעם הדבר. וראיתי בספר נפש חיה או”ח ס’ נ”א שביאר שכיון שאומרים ברוך אתה ה’ דומה לברכת הודאה, ודעת היעב”ץ (סידורו ברכת השחר) דלכתחלה יש לעמוד כשאומרים ברכת הודאה, וזה הטעם ג”כ לברכת ברוך שאמר וישתבח. אכן ראיתי בספר אמת ליעקב על שו”ע שהביא שמועה מהגאון רבי יעקב קמניצקי זצ”ל שביאר הדבר באו”א, וז”ל: “עיין בטור יו”ד ס’ שס”א שיש ללמוד מפני עושי מצוה, ובעבר נזהרו מאוד בזה, ומטעם זה נהיה המנהג כשאומרים ויברך דוד, משום שאם היו נותנים צדקה [וכדהביא המשנ”ב סקי”ט בשם האריז”ל], ושאר כל הקהל עמדו מחמת שיש לעמוד לפני נותני צדקה משום שהם עושי מצוה. ומטעם זה גם נהגו לעמוד בשעת החופה, והיינו משום שהחתן והכלה מקיימים מצוה”. ובענין עמידה בשעה שהחתן והכלה הולכים להחופה, עיין בספר שלחן הלוי מהגאון רבי ישראל בעלסקי שליט”א דף ער”ה, שדן בזה, וז”ל: “אלא שמעתי אומרים שיש לעמוד בנוכחות החתן בשעה שהולך אל החופה כענין מה שעומדים מפני מביאי ביכורים, ובגמ’ קידושין ל”ג ע”א אמרו ע”ז חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדים אף בעלי אומניות דיש להם חסרון כיס בעמידתם, ובפני ת”ח אין עומדים. ולפי טעם זה צריך לעמוד גם מפני הכלה כי גם היא הולכת לעשות מצוה בשעתה. ואל תפנה אל פלפולי הבל שאמרו בזה שאין במעשה הכלה מצוה שהיא רק מסכמת לקהל הקדושין ולא עושה שום מעשה וכו’, וכדברי הר”ן (נדרים דף ל’ ע”א), דשקיל וטרי עליה גדולי האחרונים וכמפורסם בישיבות, דכל זה אינו למה שהיא הולכת לעשות מצוה וכו’ [ועיין בספרי הק’ ומקרב בימין ס’ ט’ שהארכתי מאוד בזה בענין אם האשה מצוה בכלל לשבת יצרה] וכבר כתב הר”ן עצמו ריש פ’ האיש מקדש ד’יש לה מצוה מפני שהיא מסייעת לבעל לקיים המצוה. ואין ספק שלגבי ענין העמידה מטעם חביבה מצוה בשעתה אין לחלק בין החתן לכלה, ומי שעומד בפני החתן יעמוד ג”כ כשהכלה ושוביניה מתקרבים אל החופה. ולמעשה, שמעתי שמרן ר’ יעקב קמניצקי זצ”ל עמד, ושמרן ר’ משה פיינשטין זצ”ל לא עמד, וא”כ יש לכל אחד על מי לסמוך, אלא שבזמן שכל הקהל עומדים אין ליחיד להמשיך לשבת כי יש כאן ענין כבוד הציבור ואל יתראה מוחה או מזלזל במה שהציבור עושים, ובפרט כשתפסו דרך שדרכו בה כמה גדולי ישראל אף שלא הסכימו בה כולם”.

הסוברים דאין חיוב לעמוד וכדי לבאר שיטת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל הנ”ל שלא עמד בפני החתן נ”ל לבאר דיש מקום לומר דאין חיוב לעמוד בפני עושי מצוה, ואין ללמוד ממצות ביכורים מכמה טעמים, וכמו שאבאר: א) המהרש”א בחידושי אגדות שם ביאר שהטעם שרק למצות ביכורים עומדים ולא לשאר מצות ע”פ שיטת הרמב”ם בפירוש המשנה, שכתב הרמב”ם לפי שהפחות והסגנים וגזברין יוצאין לקראתן וכשנכנסים שוב היה קהל וכבוד צבור, ומבואר שדוקא כשיש כבוד גדול וקהל אמרינן שיש לעמוד בפני עושי מצוה, ומצוה שאינו כבוד לרבים אין חיוב לעמוד.2 אכן לפי הספר חסידים הנ”ל משמע דיש לעמוד אפילו בפני יחיד העושה מצוה. ב) לפי מסקנת הגמרא הנ”ל (“ודלמא שאני התם דא”כ אתה מכשילן לעתיד לבא”) אין חיוב לעמוד אלא בבכורים וכדי שלא יכשילן לעתיד לבא. וכן עיין במאירי חולין דף נ”ד ע”ב שפסק כן, וז”ל: “בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפני מביאי הביכורים ומכבדין אותם ואע”פ כן בפני תלמידי חכמים אין עומדין לא הותרה בהם אלא שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא”. ג) ועיין בירושלמי שמבואר שדוקא ביכורים שהוא מצוה פעם אחת בשנה יש חיוב לעמוד, אבל בפני תלמידי חכמים אם אתה מחמיר על בעלי אומניות לקום נמצא בטל ממלאכתו כל היום. ועיין בשו”ת נודע ביהודה מהדו”ק או”ח ס’ כ”ז, שג”כ מחלק בין מצוה יומית דאין לעמוד ובין מצוה פע”א בשנה.

Rabbi Zakutinsky recently published a halacha sefer in English (with helpful Hebrew footnotes) addressing the laws and customs of the Jewish wedding, from the engagement period through shana rishona. Written for laymen and rabbis alike, The Gates of Joy elucidates and explains the halachos and customs of Ashkenazim, Sephardim, and Chassidim, including Chabad Chassidim. See a sample of The Gates of Joy here and email avizakutinsky@gmail.com to order. Say you saw it on OU Torah for a 25% discount!